לאבחן או לא לאבחן - האם רצוי לפנות עם הילד לאבחון?
למן הרגע שנכנס הילד למערכת החינוך, נמצא ההורה מול לבטים רבים, אשר חלק ניכר מהם נוגעים למידה בה הילד מסוגל להתמודד באופן עצמאי עם האתגרים הלימודיים ועד כמה הוא או היא זקוקים לסיוע. ההורה מקבל אינפורמציות שונות לגבי התפקוד הלימודי של הילד: הדיווחים של הילד עצמו, התרשמות ההורה כשהילד לומד בבית, הציונים, דיווחי מחנכת ועוד. בכל פרק זמן נתון, יכולה לנוע התייחסות ההורים מגישה הגורסת כי על הילד להתמודד לבדו באופן עצמאי ועד לגישה המספקת לילד מערך תמיכה נרחב. כאשר מדובר בילדים בעלי קשיים לימודיים ברורים ובולטים המתחילים כבר בשנים הראשונות של בית הספר היסודי כגון: קשיים ברכישת הקריאה והכתיבה, קשיים בולטים בחלק הגרפי של הכתיבה, ילדים בעלי קושי בולט בקשב וריכוז - בדרך כלל ייפנו אנשי הצוות החינוכי להורים לגבי הצורך בתהליך הערכה כלשהו שייתן מידע לגבי כישורי הלמידה של הילד לצד הקשיים והצורך בחיזוק וסיוע. במקרים אחרים ישים ההורה לב לקשיים לימודיים אצל הילד וייפנה למורה לשם קבלת מידע נוסף.
קיימים מספר סוגי אבחונים רלוונטיים:
- אבחון דידקטי – אבחון כישורי למידה הנערך על ידי מאבחן דידקטי מוסמך – באבחון זה מתקבלת תמונה מפורטת של יכולות הלמידה וקשיים בלמידה, ניתנות המלצות לטיפול על פי הצורך והוא מאפשר מתן התאמות ללמידה והיבחנות בתוך בית הספר.
- אבחון פסיכולוגי דידקטי (פסיכודידקטי) – באם יש צורך בקבלת שעות שילוב בבית הספר או כאשר רוצים שההתאמות להיבחנות תהיינה תקפות עד לבחינות הבגרות (כאשר הנבחן בכיתה ז' ומעלה), נדרש אבחון פסיכודידקטי הנערך על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה. אבחון זה מספק תמונה רחבה של יכולות התלמיד לצד קשיים בלמידה והסתכלות על התחום הרגשי, הרלוונטי כמובן לתפקוד הלימודי.
- שילוב בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכולוגי – שילוב בין אבחון דידקטי של כישורי וליקויי הלמידה כפי שתואר לעיל, לבין אבחון פסיכולוגי הנערך על ידי פסיכולוג חינוכי או קליני. האבחון הפסיכולוגי מוסיף את התמונה המלאה יותר לגבי הכישורים הבסיסיים של התלמיד והתחום הרגשי ומגבש המלצות ללמידה והיבחנות על סמך שני האבחונים גם-יחד. כאמור, אם התלמיד בזמן האבחונים הוא בכיתה ז' ומעלה – ייחשבו ההמלצות כתקפות לצורך בחינות הבגרות.
- אבחונים נוספים הם אבחונים אצל מרפאה בעיסוק לצורך קשיים בתחום המוטוריקה ואבחון בשפה ודיבור אצל קלינאית תקשורת, עבור קשיים בתחום השפה וההגייה.
הפנייה לאבחון היא בדרך כלל כמובן לאור סוג הקשיים עימם מתמודד הילד, מומלץ להתייעץ עם הגורמים במערכת החינוכית (גננת, מורה, יועצת, פסיכולוגית הגן או בית הספר) בכדי להחליט על סוג האבחון הנדרש.
מה קורה כשמדובר בילדים אשר נמצאים בסך הכל ברמת הכיתה ופתאום מתעוררים קשיים?
לצד הילדים אשר מתמודדים עם קשיים בולטים וברורים יותר, ישנם ילדים אשר עברו בצורה משביעת רצון או לפחות סבירה את תהליך רכישת הקריאה והכתיבה והציונים שלהם ממוצעים או גבוהים מכך. בשנים האחרונות של בית הספר היסודי או בחטיבת הביניים ואף בתיכון ייתכן שיקרה הדבר לראשונה - חלה ירידה מפתיעה בציונים שלהם בחלק מהמקצועות. אמנם, הם יכולים להשקיע יותר ממה שהם עושים, אך לא ניתן להסביר את הירידה בציונים רק בהזנחת הלמידה. הם עשויים להתלונן על כך שאין להם מספיק זמן במבחנים, לחלקם יש ציונים גבוהים ברוב המקצועות אך הם חשים שהם נאלצים להשקיע מאמץ רב יותר באופן משמעותי מחבריהם בכדי להגיע לאותם ההישגים. לעתים תהיה פנייה של גורם מהצוות החינוכי, המעלה אפשרות שקיים קושי לימודי כלשהו הפוגם בתפקוד. ההורה עשוי לשאול את עצמו, האם מדובר בחוסר השקעה מספקת או בקושי המצריך סיוע? האם הפנייה המרובה בימינו לאבחונים היא מוצדקת, או שמה גישה זו אינה דורשת מספיק מן התלמידים להתמודד עם תחומי קושי ולהתגבר עליהם?
להלן שיקולים שונים שניתן להתייחס אליהם, לגבי פנייה לאבחון:
- שינוי בתפקוד הלימודי לאורך תקופה - במידה והתלמיד הצליח בעבר להתמודד עם דרישות לימודיות והוא חווה שינוי משמעותי למרות שהוא ממשיך להשקיע, כדאי לבדוק זאת. ככל שעולים בסולם כיתות הלימוד ובמיוחד במעברים בין יסודי לחטיבה וחטיבה לתיכון, עולה רמת המורכבות של החומר והדרישות הלימודיות. תלמיד שהיה מסוגל לעבד מידע ולהבינו וגם להביע את עצמו בכתב באופן מספק עשוי שלא להיות מסוגל לעשות זאת למול חומר מורכב יותר. ייתכן כי הקושי הלימודי היה קיים גם קודם לכן, אך התלמיד הצליח לפצות עליו בעזרת כישורים אחרים שלו. למשל, ילד שיש לו ליקוי למידה בקריאה, אך מצליח להבין את התוכן בעזרת הבנת ההקשר או בעזרת זיכרון חזותי גבוה. כאשר החומר הופך מורכב יותר, ייתכן שהידע והכישורים הנוספים שלו לא יספיקו בכדי לפצות ואז יבוא לידי ביטוי הקושי בהבנת הנקרא.
- הבדל בולט בתפקוד בין מקצועות שונים - הבדל כזה עשוי להעיד על ליקוי למידה ספציפי. למשל, תלמיד המצליח באופן בולט במקצועות הריאליים אך מתקשה במקצועות השפה. לתלמיד כזה עשוי להיות ליקוי במנגנוני השפה הבסיסיים. תלמיד המתקשה לאורך השנים בעיקר במתמטיקה ובהנדסה, ייתכן שקיים ליקוי בתהליכים של התפיסה החזותית. תלמיד המצליח בכל המקצועות מלבד באנגלית. ייתכן כי קיים ליקוי במנגנוני השפה אשר הצליח לפצות עליו בשפת האם שלו, אך אינו מצליח לעשות זאת בשפה זרה.
- פער גדול בין היכולת להתנסח בעל פה ליכולת להתנסח בכתב - תלמיד המסוגל להתנסח בצורה בהירה ומפורטת בעל פה וברור כי אינו יכול להביא את הידע שלו לידי ביטוי באותה הרמה, בכתב. קושי מסוג זה יכול לנבוע ממספר גורמים או בשילוב ביניהם כגון קושי בכתיבה, קושי בארגון המחשבות לכדי פלט כתוב וברור, קשיים במנגנוני שפה ועוד.
- התחושה הסובייקטיבית של התלמיד - כאמור, לעתים התלמיד מתלונן שהוא לא מספיק לסיים מבחנים בזמן, שקשה לו, שהוא צריך להתאמץ יותר בהשוואה לחבריו... נכון, שילדים בדורנו מרבים להתלונן ופעמים רבות רואים את חצי הכוס הריקה בכל הקשור לבית הספר והלמידה. עם זאת, אם תלונות אלה חוזרות על עצמן לאורך זמן, כדאי לברר אותן. גם אם יישללו גורמים של לקויות למידה, הרי שהאבחון יספק תמונה של חלקים רגשיים הרלוונטיים למוטיבציה ללמידה והתמודדות עם אתגרים, כך שניתן יהיה להתייחס לכך ולחזק את התלמיד.
- פינוק או "קושי אמיתי"? - לעתים חלה ירידה משמעותית גם בהשקעה בלמידה ולא ברור האם הירידה בהישגים נובעת מכך או מליקויי למידה. בפועל, הניסיונות לדרבן את הילד ללמידה בדרכים שונות אינם מצליחים. פעמים רבות, קשור חוסר ההשקעה לקושי קיים. הרי טבעי הוא להימנע, ממה שקשה להתמודד עימו. כאמור, בירור של התחום הרגשי לצד הלימודי במסגרת האבחון יוכל לתת מענה על השאלה, היכן נעוץ הקושי וכיצד ניתן לסייע ולהתקדם מן המצב העכשווי.
- מחירים רגשיים של ליקויי למידה - חשוב לקחת בחשבון, כי ילדים ומתבגרים מודדים את עצמם במידה רבה על ידי תפקודם הלימודי. במידה וקיים אכן קושי בלמידה שאיננו מטופל עשויה להיות פגיעה בדימוי העצמי ובתחושת המסוגלות העצמית בהתמודדות עם אתגרים בלמידה ואתגרים בכלל (כולל בנושאים של קריירה עתידית). הדבר נכון אף יותר כשמדובר בילדים אינטליגנטיים השואפים לשלמות ("פרפקציוניזם") או כאשר הצורך לרצות את דמויות המבוגרים הוא גבוה. התחושה עשויה להיות כי אני מאכזב את האנשים שסומכים עליי ואינני מצליח עוד לענות על הציפיות. מסיבות אלה, מומלץ לערוך אבחון ולנסות למפות האם קיימים תחומי קושי, בהם ניתן לסייע.
- תפקידן של ההתאמות ללמידה והיבחנות - חשוב לדעת, כי התאמות ללמידה והיבחנות אינן מביאות לכך שהתלמיד לא יצטרך ללמוד ולהשקיע. מטרת ההתאמות היא לתת מענה לקשיים ספציפיים, בכדי שהתלמיד יוכל להביא לידי ביטוי את מלוא הידע שלו. מן הצד השני, חשוב שלא לתת לנבדק התאמות שאינו זקוק להן, כדי שאכן ישקיע את המאמץ הנדרש ממנו ומתאים ליכולותיו. חלק מן ההתאמות רלוונטיות ללמידה בכיתה עצמה, כגון הסבר לתלמיד של השאלות הניתנות לעבודה עצמית או ישיבה קרוב יותר למורה. התאמות אחרות רלונטיות לנושא ההיבחנות, כגון הקראת חומר המבחן במקביל לקריאה החזותית, הארכת זמן ועוד. כאשר ליקויי הלמידה עמוקים או מורכבים יותר, ניתנות אף התאמות של הורדת כמות החומר במבחנים רבי מלל (לתלמידים המתקשים עקב ליקויי למידה מורכבים להתמודד עם עומס) או היבחנות בעל פה, כאשר קיימים ליקויים מורכבים המונעים מהתלמיד להביא את מלוא הידע שלו לידי ביטוי בכתב. בכל מקרה, תלמיד הזקוק להתאמות יכול לחוות הקלה משמעותית, בכך שהוא מצליח להביא את הידע שלו לידי ביטוי במבחן ולהבין שאיננו "אשם" בכך שלא הצליח בכך קודם לכן, אלא שהיה זקוק לשינוי בתנאי ההיבחנות בכדי לשפר את תפקודו.
לסיכום, קשיים ופערים בלמידה מעוררים את שאלת הצורך בפנייה לאבחון ולסוג האבחון הנדרש. גם תלמידים שבסך הכל הצליחו עד כה בלימודים, עשויים לחוות קשיים ותסכולים בלמידה. חשוב להיות ערים לסימנים שונים העשויים להעיד על קיומם של ליקויים בלמידה או קשיים רגשיים, הפוגמים בתפקוד הלימודי. עריכת אבחון פסיכודידקטי מלא תוכל לשפוך אור על הגורמים לקשיים ולחסוך מצוקות רגשיות ופגיעה בתחושת המסוגלות העצמית, בהווה ובעתיד.